רבי שניאור זלמן נולד בי"ח באלול ה'תק"ה לאביו רבי ברוך ולאמו מרת רבקה בליאזני שבמחוז ויטבסק בבלארוס. כשנולד, ערך הבעש"ט, רבו של אביו, סעודה גדולה ואמר שנשמה חדשה ירדה לעולם שתאיר את העולם בתורת הנגלה ובתורת החסידות, ומשכך נקרא "שני-אור".

בשנת תקכ"ד נסע ללמוד בבית-מדרשו של המגיד ממזריטש. לאחר פטירת רבו נהיה חסיד של בנו הרב המגיד רבי אברהם המלאך, ולאחר שזה הסתלק היה למקורבו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק. בשנים שלאחר מכן החל שמו להתפרסם בקרב הארץ כעיר וקדיש, והמונים החלו לשחר לפתחו.

חיבוריו החשובים: ספר ה'תניא',- חיבור חסידי עיוני המוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש, ו'שולחן ערוך הרב' שנחשב למקור הפסיקה העיקרי בקרב הקהל החסידי, ומוכר גם בקהל הרחב כאחד מגדולי ספרי הפסיקה של תקופת האחרונים.

ביום כ"ד בטבת ה'תקע"ג נפטר האדמו"ר הזקן, מחולל ומייסד חסידות חב"ד, ונטמן באדמת העיירה האדיטש. על מצבת קבורתו הוקם אוהל קבוע, המשמש מוקד עלייה לרבים שחשים כי רבינו הזקן שהיה קשוב לכל איש ישראל בצר לו, לא יעזבם ולא יטשם ואף עתה בהיותו בשמי רום, ממשיך להעתיר לרווחתם ולישועתם.

לשליחת פ"נ לציון הקדוש www.arh-uk.com


מרחק נסיעה מז’יטומיר: 420 ק"מ |  5 שעות